נרות. הם יפים, מאירים וגם ריחניים, מעבר לעובדה שהם דרך נעימה לקשט את הבית ומלא אותו באווירה טובה. בנוסף לערכים ברורים מאליהם כמו אסתטיקה וארומתרפיה, זה נראה כמעט מובן מאליו שכל שצריך לעשות כשזה נוגע לנרות הוא להדליק אותם ולהציב בחלל. וכמובן, להרחיק מילדים. נכון? לא בהכרח. זה אולי נשמע תמוה, להציע מדריך לשימוש נאות בנרות, אבל בשביל שהנרות ימצו את מלוא פוטנציאל הריח ואריכות החיים שלהם – יש מספר כללים שחשוב לשמור עליהם.
המדריך המקוצר לשימוש נכון בנרות
- קיצור הפתיל – לפני שימוש ראשון וכן אחרי כל שימוש, חשוב לקצר את הפתיל עד לאורך כחצי ס"מ. גם אחרי הבעירה הראשונה ובמיוחד אחריה, יש לקטום את הפתיל המפויח שהאריך, כדי השהפיח לא ילכלך את השעווה וכן כדי שהפתיל לא יהיה ארוך במידה שתמיס את השעווה בצורה לא אחידה. בערה לא אחידה גורמת לנר לבעור מהר יותר ובכך להיגמר מהר יותר. למעשה, קיצור הפתיל יכול להאריך את חיי המדף של הנר ב-1/4.
- כיבוי והדלקה – בניגוד לתפיסה, נרות לא מדליקים עם גפרור ולא מכבים בנשיפה. גפרור עלול להשאיר חומרים ממנו בתוך השעווה, שיפגמו באיכות הנר ומנגד, כיבוי בנשיפה עלול להוביל אף הוא לפיח ולהטיית הפתיל, כך שייבער בצורה לא מאוזנת ויוביל לבעירה מואצת של השעווה. הדרך האידיאלית להדליק נר היא באמצעות מצת ארוך ואילו הדרך האידיאלית לכבות אותו היא באמצעות מכסה או מכבה נרות ייעודי.
- החלל – מוטב לשמור את הנר בסביבה נטולת רוח (שאף היא תגרום לבעירה מואצת ולפיח)
- הזמן – זמן הבערה של הנר הוא קריטי לאריכות חייו. קודם כל, בעת הדלקה ראשונה – חשוב שבכל פני השטח בשכבה העליונה של הנר יימסו. כלומר, מהקצה אל הקצה בנר. בהמשך, חשוב שנר לא יהיה דולק ברציפות מעל ארבע שעות. הדלקה קצרה מדי בשימוש ראשון למשל, יכולה ליצור מעין בור קטן סביב הפתיל, שיילך ויעמיק, בעוד השעווה מסביב לא תימס, וכך, הנר יתבזבז. מנגד, זמן בערה ממושך מדי עלול להוביל לבערת-יתר שתייצר פיח ותקלקל את ריחו של הנר כמו גם תאיץ את שריפת הפתיל.
- מצב מאוזן – חשוב לשמור את הנר על משטח מאוזן, ישר ויציב, בראש ובראשונה מטעמי בטיחות, אבל הן מפני שנר על משטח לא יציב יוביל לבעירה לא סימטרית או לא מאוזנת ובכך גם המסת הנר תהיה לא שווה לכל אורכו, מה שיוביל לקיצור זמן הבערה שלו.
